בתכנון פרויקטים של עץ חוץ – בין אם מדובר בדק רחב ידיים, מדרגות עץ או גשר נוי בגינה – אחת ההחלטות הקריטיות ביותר שמתקבלות עוד בשלב השרטוט היא בחירת עובי הלוח. רבים נוטים להתמקד במראה האסתטי של העץ (סוג העץ או הגוון שלו), אך העובי הפיזי של הלוח הוא זה שיקבע אם המבנה ירגיש יציב ובטוח, או שהוא יתכופף, יחרוק ויינזק עם השנים.
בחירה נכונה של עובי הלוח אינה עניין של "תחושת בטן", אלא שילוב בין הבנת העומסים המכניים המופעלים על המשטח לבין המרחק בין התשתיות התומכות (הקונסטרוקציה). במאמר זה נסקור לעומק כיצד להתאים את עובי הלוח לייעודו.
איך לבחור את עובי לוחות העץ לפי עומס הדריכה
1. היחס שבין עובי הלוח למרחק בין הסמכים
הכלל הראשון והחשוב ביותר בהנדסת עץ פשוטה הוא הקשר בין עובי הלוח למרחק בין הקורות התומכות בו. ככל שהמרחק בין הקורות גדול יותר, הלוח נדרש להיות עבה יותר כדי למנוע את מה שמכונה "שקיעה אלסטית" – אותה תחושת "טרמפולינה" לא נעימה כשדורכים על העץ.
- לוחות בעובי 20-25 מ"מ (סטנדרט): אלו הלוחות הנפוצים ביותר לדקים ביתיים. הם מתאימים לעומסי דריכה של משפחה ממוצעת, בתנאי שהתשתית מותקנת במרווחים של 30 עד 40 ס"מ לכל היותר.
- לוחות בעובי 33-45 מ"מ (עומס גבוה): לוחות אלו נדרשים כאשר המרחק בין הסמכים עולה על 50 ס"מ, או כאשר צפוי עומס דריכה משמעותי, כמו במקומות ציבוריים.
2. עומס הדריכה: איפה המשטח ממוקם?
כדי לבחור את העובי הנכון, עלינו להגדיר את רמת השימוש במשטח:
א. עומס ביתי קל (מרפסות ופינות ישיבה פרטיות)
במרפסת פרטית שבה הדריכה היא של דיירי הבית בלבד, לוחות בעובי של 20 מ"מ (דק איפאה ובמבוק) ו-32 מ"מ (אורן) הם הפתרון האידיאלי. הם קלים יחסית לעבודה, זמינים מאוד במחסני עצים ומחירם נוח. בעובי זה, עץ האורן עובר חיטוי (אימפרגנציה) בצורה טובה מאוד עד למרכז הלוח, מה שמבטיח עמידות לאורך זמן.
ב. עומס בינוני עד גבוה (שבילי גישה וסביבת בריכה)
באזורים שבהם ישנה תנועה מתמדת, או שמותקנים עליהם רהיטים כבדים (כמו ג'קוזי או מטבחי חוץ), מומלץ לעלות לעובי של 33 מ"מ לפחות. עובי זה מעניק למשטח "מסה" שמונעת עיוותים כתוצאה משינויי טמפרטורה קיצוניים, המאפיינים משטחים חשופים ליד מקורות מים.
ג. עומס ציבורי ומסחרי (בתי קפה, טיילות, מסעדות)
במקומות אלו, העומס הוא לא רק "משקלי" אלא גם "שחיקתי". אלפי אנשים הדורכים על העץ מדי יום שוחקים את השכבה העליונה. לכן, נהוג להשתמש בלוחות עבים במיוחד (45 מ"מ ומעלה) או בלוחות עץ קשה (כמו איפאה) בעובי של 20 מ"מ, שכן חוזק הסיבים של עץ קשה מאפשר דריכה אינטנסיבית גם בעובי דק יחסית.
3. סוג העץ והשפעתו על בחירת העובי
לא כל לוח בעובי 2 ס"מ נולד שווה. היכולת של הלוח לשאת עומס תלויה בצפיפות הסיבים שלו:
- עץ רך: דורש עובי רב יותר כדי לספק יציבות. אם בחרתם באורן לדק עם עומס גבוה, אל תתפשרו על פחות מ-33 מ"מ.
- עץ קשה: בשל הצפיפות הגבוהה, לוח איפאה בעובי 19 מ"מ יכול להיות חזק ויציב יותר מלוח אורן בעובי 33 מ"מ. כאן הבחירה בעובי מושפעת יותר מהתקציב ומהמראה הרצוי מאשר מהצורך הקונסטרוקטיבי.
4. סוגיית העיוותים בלוחות רחבים
נקודה שרבים שוכחים היא היחס בין רוחב הלוח לבין עוביו. ככל שלוח העץ רחב יותר, כך הוא נוטה יותר להתקמר (Cupping) עם הזמן כתוצאה מחשיפה לשמש. אם בחרתם בלוחות רחבים במיוחד (למשל רוחב של 14-15 ס"מ), חובה לבחור בלוח עבה יותר. לוח רחב ודק מדי "ייכנע" לכוחות הפיזיקליים ויתעוות תוך עונה אחת. המלצת המקצוענים היא לשמור על יחס של לפחות 1:4 בין העובי לרוחב בלוחות אורן.
5. שיקולי התקנה ובטיחות
עובי הלוח משפיע גם על שיטת החיבור:
- אורך הברגים: לוח עבה דורש ברגים ארוכים יותר שיחדרו לפחות 3-4 ס"מ לתוך התשתית. שימוש בברגים קצרים מדי בלוח עבה יגרום ללוח "לקפוץ" החוצה בגלל הכוח שהעץ מפעיל כשהוא מתייבש.
- מדרגות: במדרגות עץ, עומס הדריכה הוא נקודתי ועוצמתי (פי 3 ממשקל הגוף בזמן ירידה). לכן, שלח המדרגה (החלק עליו דורכים) חייב להיות עשוי מלוחות עבים במיוחד – לרוב 45 מ"מ – כדי למנוע שבר ובטיחות לקויה.
סיכום: איך תחליטו נכון?
לפני שאתם מזמינים את העץ, ענו על שלוש שאלות:
- מה המרחק בין קורות התשתית שלי? (מעל 40 ס"מ? לוח עבה).
- כמה אנשים ידרכו על המשטח בו-זמנית? (אזור אירוח? העדיפו עובי של 33 מ"מ).
- מהו סוג העץ? (אורן מחייב עובי רב יותר מאשר עצים קשים).
השקעה בלוח עבה יותר עשויה לייקר את הפרויקט ב-15-20%, אך היא תכפיל את אורך החיים של המשטח ותעניק לכם שקט נפשי ותחושת יציבות בכל צעד.
