עבור נגרים ואנשי מקצוע המתקינים דקים, פרגולות וחיפויים, הקיץ הישראלי הוא לא רק עניין של נוחות – הוא אתגר הנדסי מורכב. הטמפרטורות בשמש ישירה במזרח התיכון יכולות להגיע בקלות ל-60 מעלות ואף ל-70 מעלות צלזיוס על פני שטח הלוח. חום כזה אינו משפיע רק על הנוחות של מי שפוסע יחף על הדק, אלא הוא הגורם המרכזי לתופעות של התכווצות, סדיקה, ואובדן יציבות מבנית.
הבנת המוליכות התרמית והתגובה הפיזיקלית של סוגי עץ שונים לחום היא קריטית לתכנון פרויקט שיחזיק מעמד שנים.
1. הפיזיקה של החום בלוחות עץ: מוליכות מול מסה
מבחינה תרמית, עץ הוא חומר מבודד מצוין (בניגוד למתכת או בטון), אך לוחות עץ שונים מגיבים לחום בצורה שונה בהתאם לצפיפותם ולרמת הלחות שלהם.
- עצים רכים (כמו אורן): מאופיינים בנקבוביות רבה. האוויר הלכוד בתוך הסיבים משמש כבידוד, ולכן לוחות אורן נוטים להתחמם פחות על פני השטח בהשוואה לעצים קשים. עם זאת, החום גורם לאידוי מהיר של לחות, מה שמוביל לעיוותים.
- עצים קשים (כמו איפאה): בעלי צפיפות גבוהה מאוד. המסה של הלוח אוגרת חום (קיבול חום גבוה). לוח איפאה בשמש ישירה ירגיש לוהט משמעותית מלוח אורן באותם תנאים, והוא ימשיך להקרין חום גם זמן רב לאחר השקיעה.
לוחות עץ
2. השוואת ביצועים: איזה לוח מתלהט הכי הרבה?
כאשר משווים את סוגי הלוחות הנפוצים בישראל, ניתן לדרג אותם לפי רמת ספיגת החום והתנהגותם בטמפרטורות קצה:
א. עץ אורן: האורן נחשב לאחד העצים הקרירים ביותר לדריכה. בשל צפיפותו הנמוכה, הוא אינו אוגר חום רב. אולם, הבעיה המרכזית שלו בטמפרטורות גבוהות היא השרף. חום קיצוני גורם לשרף הפנימי לבעבע ולפרוץ מבעד לסיבים או לעיניים (Knots), מה שיוצר לכלוך דביק ופוגע בשכבת הצבע.
ב. עץ איפאה: זהו התנור של עולם הדקים. בשל צפיפותו המפורסמת, לוח האיפאה סופג קרינה תרמית בצורה אינטנסיבית. במקומות שבהם מותקן דק איפאה סביב בריכה החשופה לשמש מלאה, יש לקחת בחשבון שדריכה יחפה תהיה כמעט בלתי אפשרית בשעות הצהריים ללא התזת מים מוקדמת.
ג. לוחות במבוק ולוחות סינתטים: כאן נדרשת זהירות יתרה. לוחות במבוק מעובד ולוחות דק סינתטי מבוססי פלסטיק נוטים להגיע לטמפרטורות הגבוהות ביותר. חומרים סינתטיים מסוימים אוגרים חום ברמה כזו שהם עלולים לגרום לכוויות קלות. לנגרים הממליצים על חומרים אלו באזורים שטופי שמש, כדאי להציע גוונים בהירים ככל האפשר המפחיתים את ספיגת הקרינה.
3. התפשטות והתכווצות
בעוד שמתכות מתפשטות בחום, עץ מתנהג הפוך בגלל הקשר ללחות. טמפרטורה גבוהה מייבשת את הלוח, מה שגורם להתכווצות (Shrinkage). נגר מקצועי חייב לחשב את המרווחים בין הלוחות לפי עונת ההתקנה:
- התקנה בקיץ: הלוחות נמצאים במצבם המכווץ ביותר. אם נתקין אותם עם מרווח גדול מדי, בחורף, כשהם יספגו לחות ויתנפחו, הם עלולים להיצמד זה לזה ולחסום את הניקוז.
- התקנה בחורף: הלוחות נפוחים. יש להשאיר מרווח מינימלי, מתוך ידיעה שבקיץ המרווח יגדל משמעותית (לעתים עד פי 2).
4. השפעת הצבע והגימור על המוליכות התרמית
לעתים קרובות, לא סוג העץ הוא הבעיה, אלא הגוון שנבחר. חוקי הפיזיקה פשוטים: צבעים כהים בולעים קרינה, בעוד צבעים בהירים מחזירים אותה.
- צבעים אטומים וכהים: שמן עץ בגוון וונגה או אגוז כהה יעלה את טמפרטורת הלוח ב-10 עד 15 מעלות בהשוואה לגוון טבעי.
- הגנת UV: חום השמש מפרק את הליגנין בעץ. שימוש בשמנים בעלי מסנני קרינה גבוהים אינו רק שומר על הצבע, אלא מאט את קצב התחממות הסיבים העליונים.
5. דגשים טכניים לעבודה בטמפרטורות קצה
נגרים המתקינים לוחות עץ חוץ באקלים הישראלי צריכים לאמץ מספר שיטות עבודה:
- אקלום הלוחות: אין להתקין לוחות שהגיעו זה עתה מחבילה סגורה וקרירה ישירות על תשתית החשופה לשמש ב-35 מעלות. יש לאפשר ללוחות לנוח בשטח האתר לפחות 48 שעות כדי שיגיעו לשיווי משקל תרמי ולחותי.
- איטום חתכי קצה: בטמפרטורות גבוהות, הלחות בורחת במהירות רבה פי 10 דרך חתכי הקצה מאשר דרך פני השטח. איטום הקצוות בשעווה ייעודית מונע סדקים עמוקים הנוצרים בגלל התייבשות לא אחידה.
- בחירת ברגים: בחום גבוה, הלוחות מפעילים כוח גזירה חזק על הברגים עקב תנועה. ברגים דקים מדי עלולים להיגזר. חובה להשתמש בברגי נירוסטה איכותיים המסוגלים לנוע מעט עם העץ.
השפעת הטמפרטורה על לוחות עץ חוץ היא משתנה קריטי בתכנון. בעוד שהאורן מציע קרירות יחסית אך רגישות לשרף, האיפאה והעצים הקשים מציעים עמידות מבנית אך אוגרים חום רב. תפקידו של הנגר המקצועי הוא לתאם ציפיות עם הלקוח: באזורים שטופי שמש – העדפה לעצים בהירים או שמנים בהירים, ובאזורים מוצלים – ניצול היתרונות של העצים הקשים והצפופים.
